אודות מרסלו ודלית רייך

לא יכולתי להתאפק ולא להשתמש במשחק המילים הזה. לא, לא נדבר כאן על  שייקה וגברי, אולי קצת נדבר  על פולי, אבל בעיקר  נפנה את  נושא המאמר הזה לפוליריתמיות.

תמיד הרגשתי שתחום הגיטרה הקלאסית ואלה שמשייכים את עצמם אליו, הם לא חלק מהכלל בעולם הקלאסי, אלא שייכים למגזר נפרד ייחודי. ויש סיבות לכך.

על פי ההגדרה, השראה זה לא דבר הנמצא בזמינות מידית. זה בא והולך. אצלי זה זמין ברגע שזה קשור בתלמידיי.

רחל כוכבי לווינטר, מורתי לניצוח, היא זו שלימדה אותי את המושג. איך לפצח את "קו הניצוח" של יצירה מוזיקאלית. תתפלאו, זה עובד גם בגיטרה.