החלל. מרחב אינסופי. כך גם המחשבה האנושית. והיא מציפה את החלל האינטרנטי במידע מדהים לכל סקרן. רוצים דוגמה? אתן לכם שתיים.

בבקשה, הינה הראשונה

 דוד גלווז

טוב, האמת שבעברית השם הזה נשמע קצת ישראלי מדיי, כמעט "דוד אלבז".

אז הינה באנגלית - David Galvez.

מדובר בגיטריסט קלאסי, יליד פרו, שמפליא בטכניקת נגינתו לא רק ברפרטואר הקלאסי, אלא גם פלמנקו וג'ז, ועושה את זה באוטנטיות ומיומנות מושלמת. ומי שרוצה להקשיב לו באינטרנט, בהחלט נהנה.

אבל לא על זה רציתי לספר. אדון גלווז המדובר הפיק לאחרונה סרטונים מרהיבים, שהופקו במקצוענות ובתחכום רב בכל הנוגע ליסודות הטכניקה של הנגינה בגיטרה.

שלושה נושאים מטופלים בסרטונים, או בעצם, הסרטים הללו, נושא הישיבה, שימוש ביד שמאל ושימוש ביד ימין.

בכל האחד מהתחקירים האלה נבחנים מבנה גוף האדם, בעקר הידיים, כמובן. מבנה הגיטרה ובתוך זה המכניקה של הדברים בכל הנוגע ביצירת צליל בכלי הזה. ולמרות שיש לי ידע לא רע בכל הנושאים הללו, מצאתי גם אני מידע שלא ידעתי עליו קודם.

הינה:

לא ידעתי, למשל, שמרכז הכובד של מרבית הגיטרות הקלאסיות נמצא בית הפסק ה-13 ל-14, וזה אומר שיש לסובב את הגיטרה על הירך עד שהנקודה הזאת תתייצב בקו אנכי מום נקודת התמיכה שבירך. הינה כאן, צפו בהסברים המלומדים ובאנימציה המדהימה.

המבטא הלטיני רק מוסיף לזה יותר חן.

וכך, ברצינות ובהעמקה מטפל דוד גלווז בנושאים הקשורים ביד ימין. שוב, איכות התחקיר הזה מדהימה, שילוב של אנימציה עם גופים אמיתיים. ידי אדם שבפועל מנגנות על אובייקטים של אנימציה. אין לי מושג איך עשו את זה, אבל זה ממש מעולה.

גם בהסברים שלו על פעולת יד ימין תמצאו הרבה תוכן שימושי מעמיק, הכולל סרטונים על מבנה הגוף, ובפרט של זרוע, אמה, כף היד והאצבעות. וכל החומר הזה ארוז במסקנות מלומדות של דוד. שאולי לא עם כולן אני מסכים. כמו, למשל, ההמלצה שלו לכפל את האמה בפלג האחרון שלה כדי להשוות את אורכה לאורך האצבע כשמנגנים קוים מלודיים בשתי האצבעות הללו.

אבל זה בשולי הדברים. התוכן עצמו חושף את הנושא בצורה מקיפה ביותר, דברים כמו עקרונות ביצירת צליל, רקמות האצבע ויתרונות במישוש בציפורן. והינה, משהו שאני ממש מסכים איתו, להשתמש באגודל כמעין אוגן כשמנגנים באצבעות אחרות.

יש לי תלמידה שהגיע אליי ממורה אחר. הוא הכריח אותה לנגן כשהאגודל שלה כל הזמן באוויר. ובגלל זה היא יכולה לדייק בנגינתה רק כשהיא מנגנת במיתרים סמוכים אחד לשני, קשה לה לשלוט בעוצמת הצליל, היא מפעילה יותר מדיי אנרגיה ותשומת לב לכל דבר שהיא עושה. שלא נדבר על זה שכשהיא צריכה לחזור לנגן באגודל זה לא תמיד מצליח באופן מדויק. כבר יותר משנה אני נאבק איתה בצרה הזאת, ועדיין לא נפטרנו מזה...

מאוד אהבתי את ההסברים שלו על תיפקודה של יד שמאל. פה יש סרטונים מופלאים על מכניקת הלגאטו בעליה ובירידה, על קישוטים למיניהם כמו פרשלאג או טריל, על הצורך להחזיק את שורש כף היד בצורה ישרה ככל הניתנן בגלל המבנה של הגידים והשרירים, על חסימות מלאות וחלקיות, באצבע ישרה או מקופלת.

הסבר מעניין הוא נותן לתפקידה של הקמיצה. בגלל המבנה האנטומי המיוחד שלה, טווחהפעולה שלה מוגבל יותר משאר האצבעות. לכן מיקום היד אחר החלפת פוזיציה ייקבע על פיה ולא על פי האצבע, כמקובל. וכשהיא תתמקם היטב במקום החדש שלה, אז שאר האצבעות יסתדרו לפי הצורך.

ועוד חומר למחשבה. דוד גלווז ממליץ בשינוי פוזיציה להניח את האצבע שאמורה לפעול ראשונה אחרי המעבר לפוזיציה החדשה, ובעצם להחליק עליה למקום החדש. זאת אומר להכין אותה מראש לפעולה הבאה.

רעיון לא רע. כי אצלנו, הגיטריסטים, כל חיסכון פעלה, ולו הקטן ביותר, הוא חיסכון גדול.

ומתוך זה, על נפלאות האצבע, מס'1 שלנו: הידעתם שטווח הפעולה הצירי שלה הוא 130 מעלות?

מלכה!

לבסוף מאוד אהבתי את סיכום דברין של דוד גלווז.

משהו שגם אני במלים קצת שונות אומר לתלמידים שלי:

"לבסוף, חשוב להכיר בעובדה, שלמרות שגיטרה נראית לנו ככלי מורכב,

בפועל מדובר בכלי פשוט מבחינת המבנה לאומת מבנה גוף האדם. לכן,

הכלי שלמעשה אנו רוצים להבין ולשלוט בו – הוא גופנו אנו".

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ועכשין נעבור למאסטר.

אני לא אתן פרשנות לזה, פשוט מביא את דבריו כפשוטם, כפי שהוא מבין אותם ומציג אותם.

והמאסטר, הלא הוא אנליו דזידריו, אחד האומנים הידועים והמבוקשים בעולם.

ונוסף על היותן מוזיקאי ורסטילי ומעמיק, הוא אחד הגיטריסטים המהירים בנגינתו.

לכן כשהוא מדבר על הנושא שהוא טיפול בציפורניים – כדאי להקשיב לו קשב רב.

אז הינה, לא נגענו.

דוד בוליס

דצמבר 2024